וילונות לסלון מעוצב

וילונות לסלון מעוצב

הסלון הוא אחד המקומות הכי מרכזיים בבית. הוא משמש לישיבה משפחתית, אירוח של חברים ומקום מפגש ביתי. לפני עידן הטלוויזיה, שימש הסלון הישראלי בעיקר למפגשים משפחתיים בהיקף המצומצם והיומיומי וכן בהיקף הרחב עם דודים ודודות וחברים,ובהשוואה לאחור, במקום בו מונחת היום הטלוויזיה, היה בדרך כלל בכל סלון ישראלי מזנון חום ענק.

במזנון הזה היו נוהגים להניח כלי קרמיקה, פורצלן וקריסטל, ובשנות ה-60 וה-70 היו כל מיני טרנדים של חפצים דקורטיביים. יוצאי מזרח אירופה אהבו כלים מקריסטל וזכוכית יוקרתית, והקרמיקה הייתה תוצר ישראלי של אומנים ישראלים.

וילונות עוצבו בהתאם לתקופה ולתמורות בתחום האופנה של אותו עידן. עם זאת אנו מוצאים היום מעין חזרה לאותו סגנון שאפיין תקופה של שלושים וארבעים שנה אחורה. זה נובע הן מתנודה טבעית של עולם העיצוב בו האופנה הכללית חוזרת על טרנדים וסגנונות בכל מספר שנים, וכן הקו המנחה את עולם העיצוב של ימינו בו העיצוב הוא במה רחבה שנותנת ביטוי לתקופות שונות, לטרנדים מודרניים ושילוב של החדש עם הישן. בכך היא מאפשרת לכל אחד לעצב את הבית שלו בהתאם לרוח התקופה אליה מרגיש שייך.

וילונות בסגנון וינטאג'

כדי להבין מהו סגנון וינטאג' של וילונות, ולדעת ההאם נכון לשלב וילונות לסלון בסגנון וינטג' לסלון ביתי, חשוב להכיר ראשית את המושג וינטאג'.

אחת הטעויות הנפוצות בקרב אנשים היא פירוש המושג על ידי השוואתו לסגנון הרטרו. אומנם הם זהים, אך הרטרו הוא משהו חדש שמעוצב בסגנון עתיק והוא מראה של "פעם" ואילו וינטאג' הוא הדבר ה"פעם" המקורי.

המושג וינטאג' אם כך מתייחס לתקופה בה נעשו דברים בצורה מאוד מושקעת ואיכותית. הנחת יסוד זו קשורה בכל תחומי היצירה של אותה תקופה, וכמובן שהיא כוללת בה את עולם הווילונות. אלו היו נתפרים אצל מומחה לתפירת וילונות שעבד ברמת דיוק והקפדה על כל חוט. הווילונות של שנות ה-60 -70 היו מהודרים בכיווצים למעלה, וביניהם מרווחים קבועים. 

בדים בהדפסים גאומטריים

לכל הוילונות של שנות ה-60 וה-70 היו מאפיינים משותפים בסוג הבד, הצבע והן בעיצוב של הווילון. הבדים היו מעוטרים בהדפסים גאומטריים והצבעים הבולטים היו בעיקר גווני אדמה. להם הצטרפו משפחת הכחול לגווניו, כתום וחום, חרדל וצהוב. האלמנטים האלו לא נראו רק על הוילונות, אלא שמשו גם את בדי הריפוד לריהוט הסלוני.

טרנד וילונות פרחוניים

אלמנט אופנתי נוסף שבלט בסוף שנותה-60 וגלש לשנים הראשונות של העשור הבא, היה טרנד ילדי הפרחים שיצר מראה שיקי ולא מתאמץ. הבדים התהדרו בהדפסים אתניים בצבעים חמים. הפרחים המודפסים היו גדולים ובולטים ומלאו את כל הרקע של הבד. הקולקציה הייתה רבגונית ומעניינת ושדרה הרבה חופש. המורכבות המעניינת שיצרה עיצוב מרהיב וקליל, הדפסי פרחים בגוון תכלת על רקע בד כחול רויאל או פרחים בצבע חרדל על רקע חום. משחק הצבעים הזה חלש על כל אריגי הוילונות. עד היום ניתן לראות איך הרטרו מנסה להציע את אותם דגמים לא רק בתחום של וילונות, גם כאשר מדברים על עיצוב לוגו לעסקים ניתן לראות את ההשפעה של טרנד זה על עיצובי לוגו שונים.

סגירת תפריט